גבולות פנימיים
X  טריטוריה – ארעיות   |   אדר' מייקל כספי

​

 

בהיותנו חווים את העיר אנו מזהים חללים שמנהלים מערכות יחסים בינם לבין עצמן. כלומר העיר מנהלת מערכות יחסים בתוכה – באופן הפיסי אנו מזהים למשל את המערכות הללו ביחסים שבין מרחבים פתוחים לבין מרחבים בנויים, המדרכה והכביש, הדפנות והקצוות וכדומה. למרות זאת, באופן תודעתי אנו יכולים לספח את זיכרון המקום ואופן שימושו הראשוני כמאפיינים של הגבול הפנימי כשלעצמו.
איך אנו יכולים למצוא מערכות יחסים בעיר שיאפשרו לנו לזקק את התופעה שחלה בו כתנאי ליצירתו של הגבול הפנימי? האם הגבול הפנימי בעצם היתכנותו מצוי כתוצאה של אמירה מסויימת שעצם קיום תנאיה, מאפשרת לנו לזהות אותו כגבול פנימי בעיר?
הגבול הפנימי הוא טריטוריה מסויימת, מאובחנת, מרחב תודעתי שכל התפתחות נוספת בו אינה גורעת מרעיון המקומי המקורי שלו, כלומר המרחב או הרעיון של הגבול הפנימי נשמר לאורך כל הארועים ההיסטוריים שחלים בו -  הוא הינו מצב של חריגה מסויימת מהטופולוגיה הטבעית של העיר, דהיינו הקיום של הטריטוריה הזאת שנמשכת לאורך הזמן מייצרת בעצמה מערכות יחסים של חילופים והשתנות, ומאפשרת למושג ארעיות לקרות בו וליצוק בו תכנים חדשים. פעולות של ארעיות זו מייצרת את הגבול הפנימי כתנאי להיווצרותו באופן הפיסי שלו ובמובן התודעתי שלו. הטריטוריה מובנת מחדש  משכבות נוספות שנוספים בתוכה לאור האפשרות של קבלת ארעיות וייחוס למרחב החיצוני לו.
רעיון הארעיות, שמתממש בתוך מרחב מסויים בעיר, מוצג כאן בטקסט כעשייה מכוננת לתהליך מוגדר שהוא בר-חלוף, משתנה, דינמי אך אינו גורע מרעיון המקום. עשייה זו כאמירה של פעולה בתוך מרחב מגדירה את הגבול הפנימי מחדש ומשקפת את אופן התנהלותו במרחב הכולל. ארעיות בעיר כוללת "ניידויות" מסוגים שונים, לרבות תהליכי שינוי איטיים והדרגתיים, תופעות קצרות טווח וזמניות, מחיקה, התקה, החלפה ושימור, שמשנים את הסביבה ואת ההבנה של המרחב.
גבול פנימי בעיר הינו גבול בעל דפנות שמגדירים אותו, גבול שמזהה מקום של שייכות, של זיהוי וייחוס להגדרתו הפנימית בעיר שיכול לכנס בתוכו תופעות רחבות יותר ולהוסיף שכבות נוספות בתוכו מבלי לשנות את המרחב התודעתי שלו. כלומר גבול פנימי הינו מרחב שממתין לפיתוח הרעיון שבתוך עצמו מבלי לפרק אותו. באופן זה אנו יכולים להבין שגבול פנימי הוא מקום שהוא מעבר לפרוגרמה של עצמו ויש לו יכולת להתפתח בגבולותיו למשהו גדול יותר, מורכב יותר, עשיר יותר.
בכדי להבין את הגבול הפנימי יש צורך להבין את התופעה של גבול פנימי, שהיא במהותה מקום מפגש / מקום מעבר של מצב קיים ומצב עתידי שמגדיר את עצמו מחדש בעזרת המרחב הסובב אותו.
מצב שנובע ממקום ידוע ולא ידוע, המרחב הגובל בין שני מצבים אלה, מרחב עם עומק בין הדפנות, לא הדופן הפיסית המגדירה אותו, היא התופעה עצמה.

עצם הגדרת הגבול התודעתי של מקום, מרחב בעיר מאפשר את היכולת לקיים מערכת יחסים מסויימת עם סביבתו הגובלת אליו ומסוגלת לנתק את אופן התייחסותו לעיר במצב של התחדשות אזורית ממוקדת הסופחת אליה מקומות קיימים שהופכים לחדשים. כלומר, הגבול הפנימי הופך למחנה בעל טריטוריה פתוחה ופרוצה לטריטורה סגורה, מאובחנת, אתר שבו אנחנו מגדירים את עצמנו "בבית".
– מאפשר התקיימות של עיר במצב מרחבי מתפשט \ מוגדר אבל חי מחדש בתוך עצמו בכל רגע נתון
דופן מכילה שימושיות – דופן מרחבית שאינה דופן פיסית
תופעה שיש בה יכולת להכניס משהו חדש שיוצרת גבול נוסף בתוך עצמה

​