קיר תמך כמחולל מקום ציבורי -  יחידה מרחבית עירונית חדשה   |   אדר' מייקל כספי

תזה

 

קיר בעל דופן מרחבית, המשתפל בתוך יחידה אורבנית קיימת, המאפשרת חלל ציבורי בעל תכנים חדשים ובכך מייצרת מערכת יחסים חדשה בין החללים הפרטיים שבה לבין הציבוריות החדשה בשוליה.

הנוף הפיזי של העיר הוא תוצר של תהליכים היסטוריים, תרבותיים וחברתיים ובה בעת משקף ואף מתעד תהליכים המשכיים אלה דרך בנייתה והחללים שנוצרו ביניה. עבודה זו מחד, מנסה לבחון את התזה המוצעת דרך מרכיבי הנוף העירוני הפיזי-צורני של מרכז העיר מנקודת מבט של תבנית מרחבית עירונית-תרבותית, ומאידך מנסה תבנית עירונית חדשה זו להיטמע בתוך המע"ר של ירושלים בתור קטליזטור במערכת המרחבית העירונית המסוגלת לייצר תכנים חדשים למשתמשיה השונים וליצירת לקסיקון עירוני חדש. יצירת אוצר מילים חדש עקב פרשנות ציבורית פולשנית רדיקלית זו תייצר תמריץ ליחידות עירוניות קיימות לממש את הפוטנציאל הטמון בהם להכרה במרחב ציבורי בתוך עצמה, בין חלליה, ולחוויה עירונית מעשירה בערים של ימינו.

הדיאלוג שבין הציבורי והפרטי במושגים עירוניים יוצרים מצבים של מצבי קצה, מצבי קיצוניות שבו התווך החללי מהווה "מקומות של היפוכים וקונטרסטיות". היפוכים אלה בחלל העירוני מתבטאים כפערים, כמתחים או ניגודים. אי ההתאמה שביניהם יוצר חלל שחוויתו מיושמת כדרך חדשה, כהתנייה חדשה של מקום תווך או גבול הפורץ מהרעיון של עצמו כמקום גבולי. דרך הצעה עירונית זו,  אנו מתוודעים למקום, או ל-"אי-מקום", חלל שאין לו שייכות למצב הארכיטקטוני שבו הוא מצוי, מקום שהחלל שנוצר בו הוא מעין חלון להסתכלות על המצב העירוני, בתוך היחידה העירונית עצמה.

אם כן, התזה המוצעת הינה מצב של קיר בעל דופן, בעל עומק חללי, כחלל שניתן לחוות דרכו את התהוות הקיר, הדופן הבלתי נתפס. אלה המישורים הנפחיים של דפנות הרחוב המציעים התעמקות באופיו של הדופן השייכת לכולם, והשייכת לאף אחד, ומתעמקת במה שמעבר להם, מתנים מציצנות ותנועה מנטלית רדיקלית בין הפנים והחוץ.בהסתכלות על ירושלים, אפשר להבחין במצב של התפתחות עירונית בעקבות קירות העיר העתיקה. לאחר בניית החומה במאה ה-16 ע"י התורכים אנו רואים שחומות העיר היוו כחוצץ בין שני עולמות בתוך הרעיון של ירושלים. התהוות חללית בתוך החומות נתפסו כחלל דחוס המתפתח בצורה אורגנית עקב צפיפות מתמשכת ויצירת חללים צמודים הנדחסים אחד לשני בכדי לייצר מצב של מגורים וחלל ציבורי במקום מוגדר. כנגד, היציאה מן החומות החוצה התהוותה עם השנים תמיד סביב חומות העיר ויצרה טבעות סביבה. שני המצבים החללים הקונטרדיקטיים האלה וההתייחסות לדופן הבלתי נתפסת ביניהם הם הבסיס של התזה המוצעת. אם ניקח את הדופן של החומה ונפרק אותה בכדי לנסות לזקק את המרכיבים היוצרים את הדופן הזו במובן של מקום בו יש התאפשרות של "אתרים של היפוך" משני צידיה, נגיע למצב חללי שלא שייך לא להנה ולא להנה, אלא חלל המקיים דו שיח עצמי ואוטונומי בעיר, המשייך את עצמו לרעיון של עצמו, בלי שייכות, בלי בירוקרטיה עירונית.לאחר הבנה זו, ניתן לגשת למצב עירוני קיים בו מצויים מצבים של בנייני מגורים צמודים אחד לשני ולנסות ולהטמיע את רעיון קיר התמך בתוכה. בכך היחידה העירונית האטומה הזאת הפתוחה לציבור רק בחזית הרחוב מאפשרת מקום ציבורי בתוך עצמה, מקום ציבורי המשוייך לעיר כולה בכדי לתת פרשנות חדשה למצבים הבנויים עליה והנסמכים לצידיה. קיר התמך המתפלש לתוך מרחב עירוני קיים מאפשר לקיים דו שיח חדש ומרתק עם הבניינים הסמוכים לו ולתת בו זמנית מענה לציבוריות שבו להתממש ולהפרות את הלקסיקון החללי החדש שנוצר במקום.לכן "קיר התמך" הינו מרכיב המייצר קונסטיטוציה חדשה\ממסד חדש המאפשר להכניס את האלמנט האוניברסלי, השייך לכולם והשייך לאף אחד, להתקיים לצידו של הפרטי ולכונן מערכת יחסים חדשה בינו לבין הנסמכים לו – ובכך לקיים את מושג "הציבוריות החדשה", כפי שתזה זאת מציעה.

​ 

קיר תמך כמחולל עירוני

קיר תמך כמחולל עירוני

קיר תמך כמחולל עירוני

קיר תמך כמחולל עירוני